תקופת החגים זו הזדמנות טובה להשלים שעות קריאה/שעות שינה/שעות צפיה בטלוויזיה/שעות בהיה/שעות רביצה ובגדול כל סוג של תחביב או פנאי שביום יום לא מספיקים להגיע אליו. אני הלכתי על השילוש הקדוש של מנוחה עבורי: צפיה בטלוויזיה-רביצה-קריאה. אחד הספרים שיצא לי לקרוא משתייך לסדרת:
דברים שגם אני עשיתי/קראתי/צפיתי/אכלתי/לבשתי והוא: "החיים ומה שלבשתי".
כמו רבות וטובות מבנות עם ישראל גם אני הנחתי את ידיי על ספר ביכוריה של עיתונאית האופנה ובעלת בלוג האופנה האהוב "המלבישה",שלי גרוס. פצחתי בקריאתו על טיסה לפירנצה והוא בהחלט היה השותף האופנתי המתאים לחופשה בעיר האיטלקית השיקית. החיים ומה שלבשתי הוא ספר קליל, מהספרים האלו שניתן לקרוא בנשימה אחת והוא מכיל הרבה גרסאות של הרשימות המוכרות והחביבות של שלי גרוס. לפעמים באמת כל מה שצריך זו רשימה מסודרת כזו מדי יום כדי שנוכל לסדר לעצמנו גם קצת את החיים. אמנם אין לי רשימה לעשות בהשראת הספר אבל היו אינספור רגעים בספר שהעלו חיוך על שפתיי, גרמו לתחושת מלנכוליה או הזדהות ובעיקר היה את הרגע הזה:
... למרבה המזל אם את לא רוצה להיות עיתונאית (אבל למה שבחורה לא תרצה להיות עיתונאית? שאזכיר שוב את הקסם האישי, ללא כל ההכרח להתאפר או לנעול עקבים על מנת להיחשב יפהפייה? וכמובן, חולצות המשי, שנדמה שעיתונאיות מסוימות מצליחות להכנס כסעיף בחוזה שלהן), את יכולה להיעזר בקומדיות הרומנטיות כדי לאתר לעצמך מקצוע אחר. קומדיות רומנטיות הן היועצות התעסוקתיות הכי יעילות של זמננו...
-מתוך הפרק השמיני חולצת משי, או: למה הפכתי לעיתנאית.
כל כך מסכימה עם זה למרות שאצלי זה יותר בכיוון של: "איך כמעט הפכתי ל..." ולא: "למה הפכתי ל..." היי! אפילו כתבתי על זה פוסט בזמנו. אפשר לקרוא כאן.
אם עדיין לא הבאתם לדודה/חמות/גיסה מתנה לחג "אז החיים ומה שלבשתי" זו מתנה ממש נהדרת לכל אישה בישראל.
ספר נוסף שקראתי בחגים, יותר נכון לומר, חזרתי לקרוא בו בשנית הוא: "חיי הטבסקו" של דנה מרקוביץ חברתי לספסל הלימודים מהתואר הראשון אי שםםםם...דנה היא משוררת בחסד, קופירייטרית ובעלת בלוג האופנה הפיוטי: "פייט". חיי הטבסקו הוא ספר הביכורים שלה.
הספר הזה במילה אחת הוא מ-ו-ש-ל-ם! אם הייתי צריכה להחליף משהו, אז הייתי מחליפה את הטבסקו בסריראצ'ה;) ואם הייתי כותבת שירה הייתי רוצה לכתוב כמו דנה. השירים שלה יגרמו לכם לחייך, לצחקק ואם אתם רגשנים סנטימנטליים כמוני אז גם לייבב כמו ילדה קטנה. לפני כשלושה חדשים נכחתי באירוע השקת הספר ורועי צי'קי ארד הנחה את האירוע. אני ממש לא זוכרת את הניסוח המדויק אבל היה משהו שהוא אמר שחשבתי שהוא כל כך נכון וממצה, פשוט אכתוב את זה במילים שלי: בכתיבה של דנה יש משהו אסתטי, נקי ומדויק וגם האהבה שלה לאופנה מתחברת למקום הזה, המקום הנקי, האסתטי-האהבה לדברים היפים. כמובן שבתום האירוע רכשתי לי שני ספרים. אחד בשבילי ואחד נתתי בתור מתנה (מקבלת המתנה התקשרה אליי ברגע שסיימה אותו ואמרה לי שהוא פשוט מדהים).
אחד השירים האהובים עליי מתוך הספר הוא:
שירים קיפולי ניר
שירים
קיפולי ניר, שלא לומר
התקפלות.
גם להתקפל צריך לדעת
כך שהמנצח יפתח בעת הצורך.
זה הכשרון הגדול של דנה בעיניי (אחד מהם לפחות): להציג את שני הצדדים ולגרום לך לראות את הצד הפחות טוב דווקא כדבר הנכון ביותר.
הספר הזה הוא מתנה נהדרת לעצמך ולכל אישה (וגם גבר) בכל מקום שהוא.
המשך חגים שמחים ונינוחים.
